חברים יקרים ואזרחי ישראל.

אנחנו נמצאים בעיצומו של גל קורונה עולמי קשה במיוחד. אנחנו לא שונים משום מדינה אחרת.
זה קשה לכולנו, גם באופן אישי, וגם באופן לאומי. כולנו נעים בין דאגה לעצמנו, לבני משפחה חולים, לעבודה – מתמרנים במציאות בלתי נסבלת.

אני רואה את הקשיים, באמת. אני שומע אתכם, רואה עיניים דואגות ומזדהה עם חוסר הוודאות. 

בשום שלב לא תמצאו אותי עוצם עיניים או מתעלם. 

מעולם לא הייתי מאלה שאומרים ״יהיה בסדר״ ומקווים שדברים יסתדרו מעצמם.

אני רוצה להיות ברור וחד משמעי – מי שצריך וזכאי לסיוע כתוצאה ממדיניות הממשלה בגל הנוכחי – יקבל. 

אצלנו אף טייקון לא יתעורר לגלות שקיבל 750 שקלים לחשבון הבנק שלו. פשוט כי אנחנו רואים אתכם באמת.

כשר אוצר אני יושב מדי יום בישיבות עם הנתונים הכלכליים, 

עם היועצים המקצועים וכלכלנים בכירים על מנת לנתח את המצב של המשק וכדי לוודא שכלל הסקטורים מקבלים את המענים המדויקים.

הכי קל לשפוך עכשיו עשרה מיליארד שקל. אני בטוח שאקבל כותרות יפות בתקשורת ולייקים בפייסבוק. 

אבל אם אעשה זאת אחטא לתפקידי כשר אוצר. לא אעשה מעשה חסר אחריות כזה בשביל כמה לייקים.

יותר מדי זמן נקטו פה בשיטה הישנה והמסוכנת של ״לשפוך כסף על הבעיה". זה לא עובד.
אי אפשר לפזר כסף מהמסוק לכל עבר. לאורך זמן יש משמעות הרסנית לחלוקת כספים ללא הבחנה וניתן לראות זאת בגירעון שצמח בשנה שעברה וגם בהיפר-אינפלציה המתדפקת על דלתה של ארה״ב.

חלוקת הכספים העיוורת של הממשלה הקודמת שהתרברבה “בנדיבותה” לכך שחילקה את כספי המיסים שלכם, 

היא כמו לשים פלסטר על נמק, פלסטר שבעתיד ישאיר את כולנו קירחים.
את הגירעון והבור בתקציב יש לסגור, יש להילחם בעליית מחירים על מוצרי הצריכה ע״י ביטול מכסים, פתיחה ליבוא, ושחרור השווקים לתחרות.

זו הסיבה שאני בוחר ללכת בדרך אחרת, לא פופוליסטית אלא מונעת משיקולים ענייניים.
תפקידי הוא לשמור על כלכלת ישראל. אין לי או לאיש מחבריי לממשלה אינטרס לשמור כסף שלא לצורך בקופה הציבורית. 

זהו כסף שאתם עובדים בשבילו יום יום והמשימה שלנו היא לוודא שהוא מנוצל בצורה המיטבית עבורכם.

אני מבין את החששות שלכם, אי ודאות כלכלית היא חרדה קיומית –
ואני אלחם כדי שכל העסקים וכל האזרחים יוכלו לנשום לרווחה.

עד אז אמשיך לפעול מתוך אחריות כלכלית, אקדיש את כל כולי על מנת שירדו כאן המחירים,
הכלכלה תתחזק, והכי חשוב, שאף אחד מכם לא יפגע.